האם ראוי להאשים עובד שהחליק מהצטברות שמנים ופסולת ברצפה במקום העבודה?

עובדים יוצאים לעבודה מדי יום ולא תמיד יודעים שלמעסיק יש חובה לשמור על סביבת עבודה בטוחה ולדאוג להדרכה ראויה על מנת למנוע תאונות במקום העבודה.

כאשר, חס וחלילה, אנו נפגעים מתאונה במקום העבודה, אנו נדרשים להבין מהם זכויותינו ומהם הפיצויים להם אנו זכאים בגין התאונה.

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שהתרחשה בזמן העבודה ועקב העבודה.
לעובד שנפגע במקום העבודה יש זכות לפנות לקבלת טיפול רפואי במסגרת קופת החולים, זכות לפנות לביטוח לאומי ולממש את זכויותיו מענף נפגעי עבודה, זכות לממש את זכויותיו מכוח פוליסת ביטוח פרטיות כמו פוליסה לתאונות אישיות, פוליסת נכות מתאונה, פוליסת אובדן כושר עבודה ולעיתים קמה לעובד זכות להגיש תביעה נזיקית כנגד מקום עבודתו. כך קרה במקרה של עובד שהועסק במפעל, שם לא שמרו על סביבת עבודה נקיה והתרחשה תאונה מצערת.

במהלך יום העבודה, לא הבחין העובד בשמנים ופסולת שנותרו ברצפה וכתוצאה מכך החליק ונחבל בידו הדומיננטית. העובד נזקק לניתוח בהרדמה כללית ולקיבוע באמצעות פלטה, ברגים ומסמרי מתכת. התאונה הותירה לתובע נכות לצמיתות ובגין פגיעותיו נאלץ לעזוב את מקום עבודתו ופרנסתו נפגעה כתוצאה מההתנהלות הרשלנית של מקום העבודה.

נוכח נזקיו הגיש העובד תביעה לבית המשפט השלום בעפולה (ת"א 23369-09-14 פלוני נ' פאלפליי בע"מ). במהלך הדיון המשפטי, ניסה המעסיק לחמוק מאחריותו והתכחש לאירוע בטענות שונות. בית המשפט עיין בראיות הצדדים ולאחר ששמע את העדויות שהובאו בפניו קבע: על המעביד מוטלת חובה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ובהתאם אזכיר את דברי בית המשפט העליון בעניין ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, שם נקבע: "הימצאותו של שמן על רצפתו של מטבח היא בבחינת סכנה 'בלתי רגילה'.

טיבו של שמן, שהוא יוצר סכנת החלקה חמורה ביותר, שאינה נמנית עם הסיכונים 'הרגילים', הנובעים מעצם פעילותו הרגילה והיום יומית של אדם, הגם שפעילות זו נעשית במטבח. עובדת מציאותו של השמן במטבח דווקא אין בה כדי לשנות את מהות הסכנה, אותה הוא יוצר." (הדגשה שלי ר.ל.)

בית המשפט העביר ביקורת על המעסיק שלא העסיק ממונה בטיחות, לא דאג לסביבת עבודה בטוחה, לא הדריך את עובדיו והדגיש כי בעניין זה נותר סיכון מוגבר להחלקה כתוצאה מהצטברות של שמנים ופסולת על הרצפה, אשר יוצרים סיכון ממשי לפועל שעובד על המכונה וחייב את המעסיק בתשלום פיצויים בגין נזקיו של העובד.

לאור הקביעה הנחרצת של בית המשפט, אשר פרט והדגיש כי המעסיק הפר את חבותו כלפי העובד, אין זה ברור מדוע בית המשפט מצא לנכון "לגלח" 10% מהפיצוי של העובד. החלטה שכזאת אינה ברורה שעה שהודגש בפסק הדין כי הלכת בית המשפט העליון קובעת: "לא בנקל יימצא עובד אחראי ברשלנות תורמת לתאונה שאירעה תוך ביצוע עבודתו", אך בפועל דבר והיפוכו! לעניות דעתי המעסיק קיבל מתנה מבית המשפט כאשר נקבע שיש לעובד אשם-תורם שאם היה יותר ערני לסביבתו יתכן והיה מונע את התאונה.

בכוחה של קביעה שכזאת להחליש את המסר למעסיקים שצריכים לדאוג לבטיחות העובדים שלהם ולהגביר את הסיכוי לחזרה של מקרים דומים ומוטב שבתי המשפט יאמצו את הלכה שנקבע בבית המשפט העליון.

ועד אז, שימרו על בריאותכם ואם נפגעתם במקום העבודה, פנוי אלי ובחנו את זכויותיכם ללא התחייבות וללא תשלום.